מהי קרנית?

קרנית היא החלק הקדמי ביותר של גלגל העין.

העין אינה איבר אחד והיא למעשה עשויה מחלקים רבים. גלגל העין מכיל את המערכת האופטית ואחד מחלקיו הוא הקרנית. זהו החלק הקדמי ביותר. הוא גם שקוף לגמרי או לפחות אמור להיות שקוף לגמרי.

מבחינת חלוקה אמבריוגנית (חלוקת הרקמות בגוף לסוגים) הקרנית שייכת לאותו חלק שאליו שייך העור שלנו.

מה מייחד את הקרנית?

הקרנית בנויה מסיבי קולגן, בדיוק כמו העור שלנו. הקולגן הוא סוג של חלבון. בניגוד לעור שלנו סיבי הקולגן מסודרים מקבילים אחד לשני ובשכבות שתי וערב בעוד ובעור הגוף שלנו אין סדר בסיבי הקולגן ולכן עור גופנו אינו שקוף.

הקרנית מיוחדת בכך שיש בה 70 מיליון (!!!) סיבי עצב. כן כן. בגלל זה אפילו גרגר אבק קטן שנכנס לעין ומתיישב על הקרנית כל כך כואב לנו.

דבר נוסף שתורם לשקיפות הוא חומר שנקרא מלנין. את סיבי העצב שבגופנו עוטף מלנין ואילו את סיבי העצב בקרנית לא עוטף מלנין ולכן הקרנית שקופה.

ותראו איזו הפתעה ישנו אפילו דבר נוסף שתורם לשקיפות הקרנית- אין בה כלי דם! לכן גם תהליכי החלמה של הקרנית הם די קלים ופשוטים ואפילו תהליך מורכב כמו השתלת קרנית הוא קל יותר מאשר בהשתלת איברים אחרים ואין צורך בתאימות גנטית בין התורם לנתרם.

מחלות המאפיינות את הקרנית

הקרנית נמצאת בחזית העין. העפעפיים נועדו להגן עליה וכך גם רפלקס המיצמוץ. הדמעות אמורות להגן עליה והן מזינות אותה ומכילות נוגדנית.

עדיין היא חשופה מאד יחסית לאיבר עדין כל כך.

וירוסים, חיידקים ואלרגיות מסוגים שונים הם הדברים הנפוצים ביותר.

חבלות ושריטות גם כן.

אסור לזלזל כשיש לנו משהו מציק בעין מכיון שאפילו שריטה קטנה בקרנית יכולה לגרום לצמיחת חיידקים במקום (דלקת או כיב) ובמקרים קיצוניים אפילו ליצירת חור בעין. זהו מצב מאד מסוכן.

סימנים לדאגה: עין אדומה, צורבת, תחושה של חול בעין, דמעות יתר, קושי לפתוח עיניים באור חזק.

קרטוקונוס- קרטוקונוס היא מחלת קרנית. נכון להיום מה שידוע הוא שיש לה כנראה מקור גנטי משפחתי. נישואי קרובים בקהילות סגורות ובתרבויות שונות מגבירות את נפיצות המחלה. המחלה קרטוקונוס היא מחלה בה הקרנית הופכת לדקה יותר במקום מסויים ואז הלחץ הטבעי שיש לנו בגלגל העין דוחף את המקום בו הקרנית דקה יותר- החוצה ואז נוצר מעין בלט= קונוס. במקרים קיצוניים של המחלה הקרנית יכולה להיקרע ואז בדרך כלל הטיפול הוא השתלת קרנית. קרטוקונוס ניתנת לאיתור באמצעות צילום טופוגרפיה של הקרנית. המכשיר קיים היום ברוב הקליניקות לאופטומטריה בארץ.

קרטוקונוס מתפרצת בדרך כלל בשנות העשרה עד תחילת שנות העשרים של אדם. בערך גילאי 15-25.

דברים שכדאי לשים אליהם לב: אם יש חולים נוספים במשפחה, כדאי לקחת את כל האחים ובני הדודים לבדיקת טופוגרפיה של הקרנית פעם בשנה כל שנה כנוהל קבוע. קפיצות גדולות מידי במרשם המשקפיים אצל בני עשרה או ירידה בחדות הראיה (כלומר שלא ניתן לראות 6/6 גם עם משקפיים) יכולות להיות סימן להתפרצות המחלה.

אין טיפול בקרטוקונוס. ישנו דבר אחד שעדיין בשלבי מחקר ואין לו עדיין אישור FDA והוא נקרא קרוס לינקין. כיום מבצעים את הפרוצדורה ברוב מכוני הלייזר בארץ. קרוס לינקין מחזק את הקשרים בין סיבי הקולגן בקרנית ובכך מחזק אותה ועוצר/מאט את התפתחות המחלה. אפשר לבצע קרוס לינקין מיד עם התפתחות המחלה, אין צורך לחכות.

הקרנית היא סוג של עדשה

הקרנית היא לא העדשה של העין. זהו איבר אחר לגמרי.

אבל הקרנית היא שקופה וקמורה ולכן יש לה כוח אופטי (זה אומר שהיא שוברת קרני אור) כלומר היא סוג של עדשה.

לקרנית יש כוח אופטי של כ-45 דיאופטר. תחשבו על מישהי עם משקפיים במספר 1. עכשיו תכפילו ב-45. כן זה המון.

לכן כל עיוות בקרנית, שריטה או צלקת יכולים להפריע לנו לראות.

מדהים נכון? גם לדעתי.

שתראו רק דברים טובים